הבר הראשון בקריית מלאכי "איינשטיין"

איך מתמודדים עם הבריחה של צעירי קריית מלאכי בשעות הערב מהעיר? פותחים פאב, מקווים להיות המקום לרדת אליו בכפכפים ולשתות בזול ויוצאים למלחמה

מאת: מערכת פורטל החדשות והרדיו של בעדה הבוכרית, יום רביעי 15.4.2015 :: בארץ

בר בקריית מלאכי

איך מתמודדים עם הבריחה של צעירי קריית מלאכי בשעות הערב מהעיר? פותחים פאב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לא קל להיות חלוץ. מסתכלים עליך בחשדנות, בודקים היטב מה האינטרסים שלך ומפנים כלפיך את כל הפחדים הקמאיים. לא קל להיות חלוץ, בעיקר כשמדובר באלכוהול, ברים וחיי לילה במקום כמו קריית מלאכי.
"קריית מלאכי, וזה לא סוד, היא מקום עם מאפיינים מסורתיים וימינה, כלומר דתיים מאוד", אומר אליאור עמר תושב העיר שנמנה עם השותפים ב"איינשטיין", הבר החדש – הראשון והיחיד במקום.
"מספר הצעירים בעיר הולך ופוחת ומי שנשאר מתלונן כל הזמן שאין מה לעשות בקריה ברגע שהשמש שוקעת".
עמר מספר כי כיוון שעד כה מספר מקומות הבילוי המסתכמים במסעדות בלבד הוא נמוך, צעירי קריית מלאכי נוהגים לצאת לבלות באשדוד ובאשקלון המרוחקות ממנה כרבע שעה או באחד מהברים המצליחים במושבי הסביבה ובקיבוצים הסמוכים.
אין עם כך כל בעיה, רק שבכל פעם, בעיקר כשאתה צעיר בשנות ה-20 המוקדמות, לא תמיד רכב הוא דבר שיש בנמצא, ואם כן צריך להתארגן על נהג תורן ואז לנסוע.
בדיוק על הצורך הזה וכמאבק להשאיר את הצעירים בעיר הגה בחור צעיר בשם שלומי קליימן (22) את הרעיון לפתוח את הבר הראשון בעיר.

הוא החל לחפש מקום שיוכל להתאים ומצא אותו במרכז המסחרי השומם ברובו, במספרה שנסגרה זה מכבר.
הוא רתם לצורך העניין חבר נוסף, אך כעבור כמה חודשים ולאחר שהושקע בפרויקט לא מעט כסף נפרדו השניים עוד בטרם נמזגה כוס אחת של בירה.
כאשר הבין קליימן שמדובר במלחמה על התודעה רתם חברים שהתנדבו לעבוד במקום ללא תמורה, מי על האלכוהול ומי על רשימת ההשמעה,
רק כדי שלקריית מלאכי יהיה סוף סוף מקום לצאת אליו.
בין הנרתמים לעבוד במקום עמר עצמו, שותף של קליימן בעסק אחר שפורש בפנינו את החזון.

לפעמים הגודל הוא יתרון ולא בהלצה. "את קריית מלאכי ניתן לחצות בהליכה מצד לצד בשמונה דקות", ממשיך עמר.
אם הולכים ממש לאט חציית העיר מצד לצד עשויה להימשך כרבע שעה. אפשר לזלזל בנתון הזה, אבל אפשר גם להפוך אותו ליתרון, בעיקר בשביל מי שמתכנן לצאת ולשתות וצריך לארגן נהג תורן ולמצוא שלל דרכים להימנע ולעקוף מהינשוף המשטרתי ועל כן "איינשטיין" נועד קודם כל למלא את החלל ואחר כך להיות הפאב השכונתי הקטן, בו כולם מכירים אותך והאלכוהול הוא זול, נגיש ואפשר לרדת אליו בכפכפים וטריינינג או להתלבש יפה והכל בסדר.
אבל בקריית מלאכי מדובר בעסק לא פשוט בכלל.

"איך קיבלו את הפאב החדש?" שואל עמר, "בחשדנות".
בכל זאת זה הפאב הראשון במקום עם אוריינטציה דתית "וזה אומר הכל".
מבחינת הציבור, אומר עמר זה נשמע מוזר- למה קריית מלאכי צריכה בר, הרי גם ככה כל השנים לא היה בה אחד כזה.
אז למה דווקא עכשיו? אבל למטבע שני צדדים. יחד עם כל אלו שהרימו גבה, חלק אחר התמלא סקרנות ופוקד את המקום הקטן, רק 30 מקומות ישיבה לכל היותר כאשר הוא בתפוסה מלאה ומי שפוקד גם חוזר.
"לאנשים פה יש תפיסה שאומרת שכדי לצאת לבלות צריך לצאת מחוץ לעיר,
זה מין מחסום פסיכולוגי שצריך להתגבר עליו ויש לנו סבלנות, כי אנחנו יודעים שמי שכבר בא נהנה, מפרגן ומעביר את זה הלאה, והכי חשוב – גם חוזר".

עוד גורם שעליו נלחמים העוסקים בפעולה הוא יוקר המחיה.
בעוד בברים ובפאבים הסובבים את העיר גובים תמורת בירה 25 שקלים, כאן המחירים נמוכים יותר ב-15 אחוזים לפחות.
למה? כי כשמוסיפים לכך את ההוצאה על הדלק הכרוכה בנסיעה מחוץ לעיר, הבילוי המקומי זול עוד יותר.
"בסוף מה שקובע זה לא רק מחיר האלכוהול, אלא הדלק לנסיעה שמייקר את הבילוי ואת זה התושבים המקומיים יכולים לחסוך".

מלבד האלכוהול והבירות יצרו החברים גם תפריט אוכל שינסה לתת מעבר לנהוג מסביב ויוצרים במקום פיצות מקומיות,
לחם הבית שנאפה במקום, צלחת חומוס בייצור ביתי וכן יש גם נאצ'וס "כי זה הולך טוב עם האלכוהול".
אנשי המקום שחשבו לצאת למלחמה על היום השישי בשבוע בו כחלק מהתקנות העירוניות אסור להפעיל מקומות בילוי החליטו לוותר בחזית הנוכחית ולתת כבוד לתושבי המקום,
שכן זה עשוי גם להשתלם אחר כך והמקום פועל כרגע ארבע פעמים בשבוע,
מתוך תקווה שעם הקהל יתרחבו גם שעות הפעילות.

 

 

Share Button


לינק לשיתוף: