העליה הבוכרית

כבר נאמר וסופר רבות על בני העדה הבוכרית בכל העולם ובפרט במדינתנו הקטנטונת,
עוד בראשית העלייה הבוכרית במאה ה19 והמאה ה20.

כאשר החל העלייה ממדינת אוזבקיסטן לשעבר מדינת הבוכרים שהם למעשה יהודי ומגורשי ספרד.
על פניו היהודים חיו בשלום ובהרמוניה הדדית עם שכניהם האוזבקים ואף היו בעלי ממון רב ובעלי דעה ובעלי השגים אדירים הן מההיבט המעשי והן מההיבט המוסיקלי, ואפילו היו בפולקלור ובריקודים מאוד מוכשרים עדה זאת נבחרה לא פעם על ידי אמירי ושליטי אוזבקיסטן שינהלו להם את החיים ואת האירועים החשובים והגדולים.
מסיפורים ששמעתי מבית אבותיי הייתי אומר ומדגיש שהחיים בארץ זרה ולא של היהודים הייתה אומנם לעיתים מגיע למתחים כי בכל זאת אנחנו יהודים והם מוסלמים ולכן רוב רובו של החיים התנהל בצורה תרבותית ואף בהדדיות בין יהודי בוכרה ושכניהם האוזבקים.

לא פעם שמעתי ממשפחתי הקרובה שהיתה ליהודים יד חופשית ואף היו מבקשים עצות מרבנים וגדולי העדה ואף היו דואגים שלא יחסר ולא יעונה כל רעה לאנשינו,
עוד שמעתי מדודיי שכבר אינם בן החיים שהקהילה הבוכרית פרחה ותססה כאילו הם חיים בארציהם.

ראוי לציין שבתקופה שחיו הבוכרים שם היו מגיעים פעם לפעם שירות על גמלים חמורים וסוסים למסע בארץ הקודש כדי לדעת ולראות ולעקוב מקרוב במו עינייהם,
ואחד מהם היה הסבא רבא שלי עליו השלום ושמו היה "פנחס קלונטר" למשפחת "זבורוב" שזה הסבא של אבי הוא היה רב גדול ואיש שקט והענווה היתה מקרינה ממנו והיה איש ידוע בבני העדה ואחד מהגדולים,
שיעץ ונתן הרבה הדרכה בין היהודים בעיר "שחריסא׳בז" ו"טשקנט" ובעיר "כיתוב"
שבא גם נולדו גדלו וחונכו הוריי אימי ז׳׳ל ואבי שיבדל לחיים ארוכים.
מפי הוריי עוד שמעתי שבשנות עליתם לארץ ישראל בשנות השבעים לא היה שום רוע או מחסור ו/או בעיות במדינה שחיו וגדלו בה.


תמונות מהעלייה הבוכרית

עוד שמעתי מפיהם ומפי הסובבים אותי שבאותה התקופה וגם היום שחיו בשלום והרמוניה ולא היה חסר להם שום דבר, ונהפוך הוא היה להם כל טוב ומהכל ושכשהתחיל גל העלייה בשנות השבעים,
גם הוריי הגיעו למסקנה שמקומם בן היהודים ובארץ הקודש, ראוי לציין שבאותם השנים לא היו רדיפות יהודים ולא פוגרום או חס ושלום איזה שהוא מעשה ונדליזים או משהוא אחר מצד האוזבקים.

אף שמעתי מהוריי ומדודיי שכשהתחילה העלייה באותם השנים בכו והתעצבו שכננו האוזבקים שחיו ביננו ובתוכנו כמו אחים דלת מול דלת והילדים היו לומדים עם ילדייהם.

בכל עצם המאמר אני ברצוני להביע את עצם הרעיון הציוני בשנים אלו אפילו שלא חסר להם דבר לבוכרים באוזבקיסטן בכל זאת ראו בזאת ציווי מהתורה וכמנהג יהודי הגולה גם יהודי בוכרה עלו משם.
לצערנו בשנות התשעים והאלפיים עלו בננו המון אנשים שהתבוללו והתחתנו בחתונות לא כדת משה וישראל ולהם ילדים לאמהות לא "יהודיות",
ולכן היום ככל שאנחנו מתבגרים ורוצים להתמסד לבל לנו לשכוח מה עברו אבותיינו על מנת להגיע לארץ הקודש,
ומתוך כבוד והערצה להם ולה׳ רצוי שנמשיך את המסורת והדת היהודי ולחתן את ילדנו אחינו ומשפחתנו רק כדת משה וישראל.

אז בוא כולנו יחד נמשיך את המסורת הנפלאה של אבותיינו סביינו ויקירנו
כי הם לנו כלפיד בוער בלב ובנפש ולא רק מבחינת התרבות לנישואין אלה גם בחינוך בשירה בתרבות הבוכרית העשירה והמפוארת
לכן אנחנו בני העדה חייבים לשמור את הציווי הבוכרי והעדה הנפלאה הזאת.
ולכן אנחנו צעירי העדה חייבים ומחויבים לשמור על זה ללא פשרה ולהשריש זאת בילדנו ובאחינו הצעירים והיקרים והתרבות הבוכרית.

ולכן אחרי שנים שלא היה לעדה שלנו ייצוג בתקשורת נפתח הרדיו הבוכרי הראשון בראשות מר "מני חן" וצוות השדרנים המקצועיים שלנו אך ורק למען העדה ובהתנדבות מלאה.
לסיום דברי אומר ישר כוח לעדה נפלאה הזאת שלא שוכחת את ערכייה ואת אופייה היפה והיא לנו לגאווה ולהרבה עדות בארץ ובעולם כולו.

ממני אלירן זבורוב

Share Button


לינק לשיתוף: