ל"ג בעומר 2013

ל"ג בעומר הוא יום פטירתו של התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי (מחבר הספר הזוהר הקדוש) , שאז מאירה הנשמה ביתר שאת כידוע הוא יום שמחה ואהבה וקרוב לבבות מכוחו וכוח פעולתו .

מאת: רחמים ציונוב. כתב המערכת – יום שישי 26/4/2013, 17:20

מנהג ישראל להדליק מדורות בל"ג בעומר , ועינינו , הוא השמחה שבהתקבצות נשמות ישראל יחד באהבה כשם שהצטרפות נרות רבים הופך לאבוקה אדירה .

אבוקה זו בכוחה להאיר ולחמם את הלבבות , ובודאי גם בכוחה לכלות ולבער את הרע מן הנפש ומן העולם , ממש כמו שראה משה רבנו בסנה את האש המרמזת על כוחם של ישראל להתמודד עם הצרות וייסורי הגלות .

אכן , בל"ג בעומר "מושך" אליו רבי שמעון בר יוחאי למירון רבבות ומאות אלפי יהודים, מכל החוגים והעדות , מכל הדעות והגוונים , וכולם מתקבצים יחד באהבה מכוחו הגדול של הצדיק , שהולך ומתפשט גם לשאר מדורות ישראל בכל מקומות מושבותיהם , שמצרפים נשמותיהם , נרותיהם , אחד לאחד , ומגלים כוח קדושת אחדות ישראל בהדלקה זו .

רבי שמעון בר יוחאי (ברכות ז' – מספרת הגמרא שהשם גורם ומשפיע על פעולות האדם –דברי חז"ל ) כי שמעון שמו – " ושמעו הולך בכל המדינות " .

אכתוב מאמר קצר רשב"י –ר' שמון בן יוחאי : מסופר בגמרא (שבת ל"ג ) ישבו רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון , וישב יהודה בן גרים איתם ,פתח רבי יהודה ואמר , כמה נאים מעשיהן של אומה זו (הכוונה לרומאים) תקנו שווקים תקנו מרחצאות , רבי יוסי שתק , נענה רבי שמעון בר יוחאי ואמר , כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן , תקנו שווקים לספק צרכיהם , מרחצאות לעדן בהם עצמן , גשרים ליטול מהם מכס . הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ( לתלמידיו או לאביו ואימו ולא תכנן להשמיען למלכות) , בכל זאת נשמעו דברים אלו למלכות .

אמרה המלכות , יהודה ששיבח מעשינו יתעלה , ויהיה ראש המדברים בכל מקום .יוסי שתק יגלה לציפורי .שמעון שגינה את המלכות ייהרג . דברי המלכות הניע לאוזני רשב"י , הלך רשב"י ובנו ר' אלעזר והתחבאו בתוך בית המדרש ,ולא יצאו משם .כל יום היתה אשתו מביאה לבית המדרש לחם וכד מים .
כאשר הגזירה על רשב"י התחזקה והמלכות רצתה להרוג אותו .אמר רשב"י לבנו שמא המלכות תצער את אשתי והיא תצטרך לגלות להם בלית בררה תחת עינוים את מקום המסתור שלנו בבית המדרש ,לכן הם עזבו את בית המדרש וברחו והתחבאו במערה . התרחש נס ונברא להם עץ חרובים ומעיין של מים , היו מפשיטים בגדיהם והיו מתיישבים בחול עד הצוואר . כל היום עסקו בתורה ורק לבשו בגדיהם כדי להתפלל , ולאחר התפילה הורידו את בגדיהם כדי שלא יבלו וחזרו שוב לחול

ישבו 12 שנים במערה , בא אליהו הנביא ועמד בפתח המערה ואמר מי יודיע לבר יוחאי שקיסר מת והגזירה –בטלה .יצאו רשב"י ורבי אלעזר בנו . בגלל בעיה מסוימת יצתה בת קול ואמרה חזרו למערה וישבו שם עוד שנה ויצא .


ל"ג בעומר אשתקד צילום: ארכיון

בערב שבת בין השמשות, ראו זקן שמחזיק בידיו שתי חבילות של הדסים ורץ, אמרו לו רשב"י ורבי אלעזר לאותו זקן, בשביל מה זה? אמר להם: לכבוד שבת. אמרו לו: הרי די לך בהדס אחד, השיב להם, אחד כנגד זכור ואחר כנגד שמור. אמר לו רשב"י לבנו, ראה כמה חביבין מצוות על ישראל, נתיישבה דעתם.

שמע רבי פינחס בן יאיר חתנו, שרשב"י ובנו יצאו מהמערה, יצא לקראתם, הכניסו לבית המרחץ, והיה רבי פינחס מחליק את בשרו בשמן, ראה רבי פינחס את עור בשרו מלא בקעים וסדקים מחמת החול, והיה בוכה, והיו נופלים הדמעות המלוחות על הסדקים והכאיבו לו והיה רבי שמעון צווח, אמר לו רבי פינחס לרשב"י: אוי לי שראיתיך בכך, אמר לו רשב"י לרבי פינחס: אשריך שראיתני בכך, שאלמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך, כי לפני שנכנס למערה כאשר היה מקשה רשב"י קושיא, היה מתרץ לו רבי פינחס שתים עשרה תירוצים, לסוף אחרי שיצא מהמערה, כאשר היה מקשה רבי פינחס קושיא, היה מתרץ לו רשב"י עשרים וארבע תירוצים.

יום פטירתו היה ארוך ביותר, כי באותו היום גילה לתלמידיו את ה'אדרא זוטא', סודות גדולים, (הזוהר הקדוש) ולא היתה לשמש רשות לשקוע עד – שסיים רשב"י ונתן לה רשות להחשיך ואז עלתה נשמתו למרום והוא אחד הטעמים שנוהגים להרבות באור ולעשות מדורות ביום זה.

אחי ורעי היקרים – בבקשה רק שימו לב – השנה ל"ג בעומר יוצאת במוצאי שבת , אין להדליק מדורות ואין לנסוע למירון לפני צאת השבת , אנא שימרו על קדושת השבת , ובע"ה במוצאי שבת ויום ראשון תיהנו ככל יכולתכם בקדושה ובטהרה .

Share Button


לינק לשיתוף: